ביירון
קייטי, אשת עסקים צעירה ואם לשלושה ילדים חיה בדרום קליפורניה בעיר
מדברית הידועה ברוחות העזות המתחוללות בה. שיש בהן
לאפיין את
הרוחות העזות אשר התחוללו בנפשה שלה, התסכול וחוסר האפשרות למצוא
את האיזון בחייה בין עבודה, לבית, לנישואין וחוזר חלילה הביאו את
קייטי (כך מכונה ביירון קייטי בפי אוהביה) לדיכאון עמוק שהוביל
לאכילה כפייתית ולשכרות.
ברגע של שפיות ובעצה אחת עם משפחתה מחליטה קייטי לאשפז את עצמה.
מכאן מתחיל מסע בן 10 שנים של כניסה ויציאה לבית המשוגעים..
לאורך תקופה זו הלך הדיכאון והעמיק, עד למחשבות אובדניות, בשנתיים
האחרונות לאשפוז בקושי הצליחה להוציא עצמה מהמיטה.
עד שבוקר אחד
התעוררה עם תובנה מדהימה, אם תרצו הארה אשר שינתה את חייה.
קייטי הבינה שמה שגרם לדיכאון הוא לא העולם סביבה, אלא, האמונה שלה
במחשבות המתחוללות במוחה,
מבלי לבדוק אם הן נכונות או לא, אלו גרמו
לה לסבל ולדיכאון, היא הבינה שכאשר היא האמינה שמשהו צריך להיות
שונה ממה שהוא באמת
("בעלי צריך לאהוב אותי יותר", "הבוס שלי צריך
להעריך אותי" "ילדי צריכים לאהוב אותי",) היא חווה סבל, סבל הנגרם
מפער בין המציאות למחשבה., כי אם במחשבה שלה בעלה לא אוהב אותה
מספיק, היא לא באמת עוצרת לבדוק כמה נכונה המחשבה הזאת? ועל מהבאמת היא מתבססת? אלא, יוצרת במהירות האור "סיפור" שיצדיק את
התחושה הזאת והסיפור הזה קורם עור, גידים והרבה רגשות
שליליים של
קורבנות,טינה, כעס.
אבל, כאשר היא עצרה לחקור את האמת במחשבותיה הרבה מאוד פעמים
התפוררה התחושה הקשה שעמדה מאחרי המחשבה וחשה צלולה,
ברורה ושלווה
יותר להמשיך ביתר ענייניה. הדבר דומה לילד שניגש לאימו שעסוקה בדבר מסוים והוא רוצה ממנה
דבר מה והוא מתחיל ..אמא..אמא..אמא... מציק נכון.
אם האם תעצור רגע
מענייניה ותפנה אליו בהתייחסות ותשאל מה..? הוא יגיב, היא תדע מה
הוא מבקש ותדע לענות לצרכיו בהתאם,
אך אם תתעלם, תפטור אותו באמירה
של 'תיכף' עוד מעט' 'אני עסוקה' , אזי, הילד ימשיך להציק והוא יהיה
כמטרד זמזמני בתוך ראשה הקודח
גם כך, עד אשר תמצא עצמה מגיבה
בחוסר סבלנות (במקרה הטוב).
בשרשרת התובנות שנבטו הבינה קייטי כי יש רק דבר אחד שניתן לשנות
אותו והוא המחשבה!!! בד בבד הבינה שאת המחשבות אי אפשר
להפסיק
שכן הן "מזמזמות" בראש ובנפש ודורשות התייחסות. לכן פיתחה שיטה
הנקראת מודל 'העבודה' שמטרתו להתייחס ולחקור את
המחשבה על ידי ארבע
שאלות והיפוך.
חקירת המחשבות המלחיצות משחררת את התודעה מהלחץ, החקירה וההתייחסות
למחשבה מביאה אותה לעזוב אותנו לטובת הרגשה של שלווה וידיעה
ברורה של מה צריך לעשות.
שיטה זו הפכה את קייטי מאישה דיכאונית לאישה אוהבת, מלאת אהבה
סקרנות ורצון להעניק מהידע הזה לכל ברואי עולם, כפי שקייטי אוהבת
לומר לכל אדם,
ללא הבדל דת גזע ומין עץ,
חתול או כלב...
על
השיטה....
התובנות ל 'מודל העבודה' של ביירון קייטי תואמות את תוצאות המחקרים
המובילים בפסיכולוגיה קוגניטיבית, ו"העבודה"
אף הושוותה לדיאלוגים
של סוקרטס, לתורה הבודהיסטית ולתוכניות 12 הצעדים.
קייטי פיתחה את השיטה שלה ללא כל ידע דתי או פסיכולוגי.
"העבודה" מבוססת אך ורק על ההתנסות הישירה של קייטי ביצירת הסבל
ובסיומו.
השיטה פשוטה ונגישה לכל אדם בכל גיל ומכל רקע, והיא אינה
מצריכה דבר מלבד עט ונייר וראש פתוח.
יש
תנאי אחד
לשיטה. קייטי אומרת שהשיטה מתאימה רק למי שמוכן להיפרד מהסבל
בחייו ולא כולנו מוכנים. אנחנו אוהבים את הסיפורים שלנו, הסיפורים
שלנו נותנים לנו "כוח" ו"סיבה" להיות מי שאנחנו. מפחיד להיות בלי "הסיפור שלי" כשאין את מי להאשים ויש את הידיעה שרק אני הוא זה הגורם אושר או סבל לעצמי.
מי
נהייה בלי הסיפור שלנו? אולי הסיפור שלנו הוא זה המפריע לנו להיות
מי שאנחנו יכולים להיות...?. ארבע שאלות וההיפוך במודל העבודה
מוחקות את סימן השאלה.
ארבע השאלות
1.
האם זאת האמת?
2.
האם אתה יודע בוודאות שזו האמת?
3.
איך אתה מתנהג כאשר אתה חושב את המחשבה המלחיצה הזאת?
4..
מי תהייה חי את חייך באותה צורה בדיוק בלי לשנות דבר אבל בלי
היכולת לחשוב את המחשבה שמלחיצה אותך כאילו מישהו מחק אותה
ההיפוך
הפוך את המחשבה ומצא 3 דוגמאות או סיבות כיצד ההיפוך שמצאת נכון
בחייך.
הפוך אל האחר, אל עצמך ומצא עוד היפוכים אם ישנם בדוק האם נכונים
או נכונים יותר בחייך (לשחרור הקיבעון)
'מודל העבודה' מציע תהליך שיכול לתת לאנשים את התשובות שלהם
ולא כאלו הבאים ממקומו של המאמן/מטפל.
מאז 1986 הציגה קייטי את "העבודה" למאות אלפי אנשים ביותר משלושים
מדינות ברחבי העולם. נוסף על אירועים ציבוריים,
היא הכניסה את
"העבודה" לתאגידים, לאוניברסיטאות, לבתי-ספר, לכנסיות, לבתי-כלא
ולבתי-חולים.
קייטי מלמדת בכל העולם ומציעה מגוון סדנאות, היא ביקרה בארץ מספר
פעמים וממשיכה לשלב בעשייתה הברוכה ביקורים נוספים בארץ.
פריצות הדרך שחווים המשתתפים הינם מרהיבות ומשנות חיים, מטפלים
רבים מאשרים כי מודל העבודה הפך להיות חלק נכבד מהפרקטיקה
שלהם
וגם אני ביניהם...
ההתנסות שלי בעבודת 'מודל העבודה'
אני
נתקלתי במודל העבודה עם חזרתי מהודו מלימודי היוגה צחוק, השתתפתי
בקורס בן שלושה ימים קניתי את הספר 'לאהוב את מה שיש'
מודל
'העבודה' – ביירון קייטי, הנחתי בספרייה ושכחתי ממנו. לא ידעתי כמה
תועלת וכוח יביא לי הקורס והספר מאוחר יותר הבנתי עד כמה
הנאמר בהם
שינו את חיי,
שעת משבר בחיים היא הרבה פעמים השעה והזדמנות לתנופה - שנה לא קלה
בלשון המעטה, הביאה אותי לחפש מענה. חזרתי אל הספר ואל המודל ובד
בבד תוך עיון ותרגול מצאתי עצמי משתחררת ממחשבות מלחיצות ובולמות
עשייה.
בשנת 2005, באה קייטי להנחות במסגרת ימי עיון בארץ בשפיים. אני
נרגשת לפגוש אותה הענקתי לעצמי מתנה ונרשמתי לימי העיון הללו.
במהלך הסדנא זכיתי לפגוש אישית את קייטי והיא זיכתה אותי במלגת
לימודים בבית הספר שברשותה בגרמניה.
חווית בית הספר של קייטי בגרמניה היא אחת המתנות הנפלאות ביותר
שנתתי לעצמי בחיי ומאז אני מלמדת, חיה על פי מודל 'העבודה'
ומשחררת
את עצמי מכל מחשבה מטרידה ומלחיצה.
