"בחרי את התגובה שלך לארוע", דורשת אורלי, "נניח
שעלבו בך. את תבחרי אם להאדיר את הפגיעה או לצחוק עליה. גם אם זה
יהיה צחוק מלאכותי, את תרגישי אחרי כן נהדר". אידו מעידה על עצמה
שכיום, כל דבר מצחיק אותה. בעבר, היתה אורלי, לדבריה, אישה שיפוטית
וחמורת סבר. "הייתי 'פולניה'. אנחנו מטבענו עוכרי שמחה. כשילדים
צוחקים, אנחנו אומרים להם 'זה ייגמר בבכי'... עם השנים, הבנתי את
היתרון
שבצחוק בלא סיבה".
צחוק בלי סיבה נשמע מוזר. מאשפזים אנשים במוסדות סגורים על פחות
מזה...אידו משיבה בנחישות: "אנשים מגיעים למוסדות סגורים כי הם לא צוחקים
מספיק" ומפרטת: "בתקופה בה עברנו קושי כלכלי, למדתי שכשאין לי כסף,
אז אין לי כסף. אז מה? אני אעניש את עצמי עוד יותר? לא צריך להיות
עשיר כדי להיות מאושר. האושר נמצא בדברים הקטנים". הקשיים אינם
מרפים מאידו, ממי הם כן מרפים? הרי אפילו לבייב המיליארדר- התחיל
מייבב עם קריסת הבורסות. אולם, היא ממשיכה להשיב מלחמה שערה.
לאחרונה, עבר בעלה סמי ניתוח להסרת גידול סרטני מגופו. "ביום שסמי
יצא מבית החולים, ערכנו מסיבה בבית חברים. הוא היה יומיים אחרי
ניתוח, והוא שר עם האקורדיוניסט". את החג הם מבלים כהרגלם על חוף
הים. "זהו האושר. לאהוב את עצמך. להיות חבר של עצמך. לבלות כמה
ימים באוהל ליד הים. יש מליון כוכבים בשמים. הרוח מלטפת. את מכינה
בניחותא ביצה עין, קוצצת ירקות לסלט וזה שיא האושר. מי צריך יותר
מי היית בלי הסיפור שלך?
כל אחד מאתנו נושא משא על כתפיו. לעיתים עבר מכאיב וטראומטי רודף
אחרינו. איזה מטען של כאב כוסס מבפנים. גם לאידו המטען שלה, אחרי
הכל, היא אך אישה בשר ודם. גם עיניה מתכסות מדי פעם בדוק של דמעות,
בייחוד כשהיא מדברת על אובדנה של נכדתה בת השנה או על מחלתו של סמי
בעלה האוהב. "אני לא מתכחשת לאובדן של חן או למחלה של סמי", היא
אומרת, "לכל אחד יש את רגעי השבירה שלו. הכאב והסבל ממשיים. הבחירה
שלי היא לא להפוך אותם לדגל שלי. אני בוחרת להפוך את החשיבה
החיובית לכרטיס הביקור שלי. כשאנשים פוגשים אותי ברחוב, הם צוחקים
ומשמיעים קריאות או הא הא, ואני אוהבת את זה". מחקרים שנערכו בבתי
חולים מאששים את דבריה של אידו לגבי סיגול גישה חיובית אל החיים.
כך נמצא, כי חולים שהשתמשו בהומור ושמרו על תקווה, האריכו ימים
יותר מאשר חולים ששקעו בדיכאון. לצחוק ולהומור תפקיד חשוב בשמירה
גם על בריאותנו הנפשית. אבי תורת הפסיכואנליזה, דר' פרויד, דיבר על
עידון של דחפים כמו מין ותוקפנות באמצעות ההומור. פרויד ציין,
שמדובר במנגנון ההגנה הגבוה מכל מנגנוני ההגנה שיש לאדם וראה
ביכולת לייצר הומור מתנה יקרת ערך. כיצד פועל מנגנון ההגנה? כאשר
יש מצב קשה, ההומור מונע מהאדם מלחוות את הרגשות שמתלווים למצב
באותו רגע, ומסייע לו להתמודד. "עברתי סדנה בגרמניה בשם 'מי היית
בלי הסיפור שלך?'", מספרת אורלי, "מטרת הסדנא היא לשחרר אנשים
מהנראטיבים שעל פיהם הם חיים. אותם תסריטים שהפנמנו לגבי עצמנו
ואותם אנחנו מציגים לעצמנו ולסביבה בתור הזהות שלנו. כדאי לדעת,
שלתסריטים יש נטייה להיות נבואה שמממשת את עצמה. אם אני חיה לפי
דפוס של 'אני קורבן', אני אצור סיטואציות בהן אני אפגע שוב ושוב".
הקושי הוא ביישום הכלים הללו בחיי היום יום... "הסוד הוא באימון.
יש לתרגל את היכולת לצחוק. בכל בוקר אני פותחת במדיטציה של חשיבה
חיובית עם קלטת של לואיז היי", מספרת אורלי. לואיז היי היא סופרת
ידועה שכתבה רבי מכר בנושא הריפוי העצמי על ידי חשיבה חיובית.
הידוע שבהם נקרא 'רפא את עצמך'. לואיז היי עברה כילדה אונס
והתעללות מינית ממושכת החל מגיל תשע. כאישה בוגרת במהלך חייה, היא
חלתה בסרטן הנרתיק והשחלות והחליטה לרפא את עצמה בעזרת סדרות של
אמירות חיוביות שנועדו לבסס אהבה וקבלה עצמית. לואיז היי החלימה
והחלה מפרסמת את השיטה ברבים.
"החוכמה היא לצחוק בכל מצב ועל כל
מצב", מסכמת אורלי, "הצחוק מעניק חסינות".
לעמוד הקודם <<
להמשך הכתבה>>
