| |
מאת: אופיר מלכי
גיליון: 2363
חג הסוכות הוא חג שבו אנו מצווים לשמוח . ביקשנו לברר מהי שמחה? מה
ההבדל בינה ובין האושר? וכיצד מסייע בידינו הצחוק לשמור על בריאות
טובה? . אורלי אידו, מחלוצות ה'יוגה צחוק' בישראל, מסבירה כיצד מאפשר
הצחוק לשרוד גם בנסיבות של אובדן וחולי . "הבחירה לכל אירוע היא
בידיך", היא אומרת לאחר ששורת קשיים ואסונות פרטיים אילצוה ליישם את
השיטה על עצמה . ונחשו מה, זה עבד
צחוק מרזה
"את מחכה שאצחיק אותך", קובעת
אורלי אידו, מנחת סדנאות יוגה צחוק, "אולם, הצחוק נובע מבפנים. הוא
באחריות אישית של כל אחד מאתנו. לא ליצני החצר יצחיקו אותנו, אלא
הבחירה שלנו להיפרד מהתסריט שלנו של 'אני נושא עלי את צער העולם'
ולהחליף אותו ברצון להיות 'דודי שמחה' של ע. הלל". את אורלי, נשואה
ואם לשלושה, ראיתי בפעולה ולא בפני קהל מדושן עונג שבא להתרענן בערב
'סטנד אפ'. היא נכנסה לקהל שיוגדר כ'קהל קשה', כיתת עולים באולפן.
רובם אינם יודעים כלל את השפה, וללימודי הערב הם מגיעים אחרי יום
עבודה שהחל בחמש בבוקר. קבוצה של אנשים עייפים, שהביטו בה בעיניים
כבויות. אולם אורלי קורצה מחומר עמיד, ומיד היא החלה מתרגלת את
נשימות האריה. שלפה ציפורניים, פערה פיה והחלה נושפת הו הא הא.
בעידודה החלו גם הנוכחים בחדר מעוותים פניהם ונושפים ואחרי דקה או
שתיים, פרצנו כולנו בצחוק. אחרי כמה דקות של צחוק, האנשים שינו
פניהם. עיניים החלו לזהור. גווים כפופים התיישרו, ומצב הרוח בחדר
השתנה כאילו קיבלו הנוכחים זריקת מרץ. "הצחוק מעשיר את כל האברים
בגוף בחמצן. הוא משחרר אנדורפינים, אותם חומרים שיוצרים תחושת 'היי'
פנימית. החשיבה נעשית צלולה, והוא מביא אותנו אל הרגעים היפים
בחיינו". אידו למדה את נושא היוגה צחוק בהודו לפני כחמש שנים. "למדתי
אצל ממציא השיטה, ד"ר מדן קטריה", מספרת אורלי "הוא היה רופא שטיפל
בלקוח סופני. עיתונאי אמריקאי. כשזה נדרש לעזוב את בית החולים, הוא
שכר חדר בבית מלון וביקש שיביאו אליו מכשיר וידאו וסרטים מצחיקים.
אחרי שלושה חודשים, הוא הבריא ממחלתו, והמקרה תועד בספרות הרפואית.
כיום, הוא עוסק בנושא הצחוק באוניברסיטת שיקגו". בעולם קיימת הסכמה
רחבה שהצחוק יפה לבריאות. "ד"ר קטריה העביר סדנאות צחוק, ואשתו
היוגיסטית סייעה בידו לשלב את הצחוק עם תנוחות יוגה ושיטות נשימה.
השיטה הונהגה ברחבי העולם, והרעיון המונח בבסיסה הוא שהצחוק הוא
פעולה גופנית הניתנת לתרגול בלא קשר להומור. עצם ביצוע הפעולה
הגופנית משפר את המצב הבריאותי, גורם לתחושת שחרור ולחיזוק שרירי
הבטן". אורלי מפתיעה בנתון נוסף: "הצחוק מרזה. הוא מפעיל שרירים
שונים בגוף. עשרים דקות של צחוק משולות מבחינת שריפת קלוריות לעשרים
דקות של ריצה".
כשאלוהים
שולח לך סירה
הבחירה לצחוק נעשית קשה יותר כאשר נסיבות חייך
אינן קלות. כאשר אתה סובל ממחלה, מנכות, ממשבר כלכלי או חלילה מאובדן
בלתי צפוי. אידו עברה את כל סוגי הקושי ויצאה מחוזקת בתפיסת עולמה.
את נכדתה בת השנה, חן, איבדה אורלי לפני מספר שנים באופן מפתיע
וטראגי. לפני שלושה חודשים, נולדה נכדתה החדשה ושמה שי. "הבת שלי
לימדה אותי איך קמים ומתמודדים מחדש", היא אומרת, "בחיי יש את השמחות
הגדולות ביותר ואת הטרגדיות הגדולות ביותר. אם לא היו לי הכלים האלו
של חשיבה חיובית ויוגה צחוק - לא הייתי שורדת. הדבר אינו מקרי
שקיבלתי את הכלים האלו. הצחוק הוא גלגל הצלה להמשך חיים נורמלים גם
כשאנחנו סובלים". אכן, היכולת לצחוק שומרת עלינו נפשית ולעיתים גם
פיזית. בשנים האחרונות, החל חקר בנושא שהיה בבחינת 'טאבו' הלא הוא
הנושא של תפקיד ההומור בזמן השואה. במחקר שערכה ד"ר חיה אוסטרובר
מתוך 84 נבדקים 55 ניצולי שואה ששהו בגיל העשרה בתקופת השואה, בגטאות
ו/או במחנות ריכוז ו/או במחנות השמדה, חוו או השתמשו בהומור כאמצעי
התמודדות. לדברי אחת המרואיינות, אי אפשר היה לנהוג אחרת. "צחקנו על
כל דבר ודבר כי אחרת זה היה מוות". כך למשל התבדחה כשגילחו את ראשה
'מספרה חינם עוד לא היה לי' או כשדחסו אותה ברכבת הבהמות וניסתה
להגיע אל החלון, 'אני רוצה לראות מתי יעלה הכרטיסן כי אין לי
כרטיס...', הסבירה לחברותיה. ולסיום, סיפור שסיפר אחד הניצולים שהיה
בן עשר ועמד בתור לקרמטוריום באושוויץ. כל הילדים בכו, ורק הוא צחק
בקול רם. ניגש אליו איש ה'אס אס' ושאל אותו מדוע הוא צוחק? הילד ענה:
"אתם עומדים להרוג אותי, ואני צריך לעמוד בתור בשביל זה?". איש ה'אס
אס' שחרר אותו, והילד שרד. אידו מספרת משל הומוריסטי בנוגע למקומם של
הקשיים בחיינו. "בשיטפון הגדול שאחרי הצונאמי בתאילנד, נלכד יהודי
בבניין. כשגאו המים, החלו התאילנדים לברוח באמצעות סירות גומי. 'בוא
עלה אתנו', הציעו לו, 'אין צורך, בורא עולם יציל אותי', ענה היהודי
ועלה לקומה השנייה. התאילנדים המשיכו לצאת עם הסירות, והוא בכל פעם
מסרב מחדש ומטפס לקומה הבאה, עד שהגיע אל הגג ולא נותרו עוד סירות.
המים גאו, והיהודי טבע. בבואו לפני בורא עולם טען היהודי בפניו:
'סמכתי עליך, חיכיתי לך עד הרגע האחרון, מדוע לא הצלת אותי?'. 'אני
שלחתי לך סירות כל הזמן', השיב לו בורא עולם".
ומהו הנמשל? "היקום שולח לך מסרים כל הזמן. קיבלת כאב ראש. אתה חש
עייפות מוגברת. סובל מכאבי בטן. אלו סירות שנשלחו אליך במטרה שתשנה
את אורח חייך. אם אתה מתעלם. לוקח כדור נוגד כאבים והולך לישון, אז
מגיעות המחלות".
להמשך>> |
|
